מכינה קדם צבאית נחשון

עיתון המכינה גליון 6 - שבוע 29

 חולית למידהנחשוניתון גליון מספר 6

הישרדות

כ"ב באדר התשע"ב

16.3.2012

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת השבוע

השבוע הוא שבוע מיוחד, השבוע אנחנו קוראים שתי פרשות "ויקהל", ו"פקודי" אשר סוגרות את ספר שמות. ישנן יותר פרשות משבועות בשנה, ולכן חלקן קוראים במחובר. בנוסף, ארבע השבתות המסיימות את ספר שמות הן מיוחדות גם כן, ובהן מפורטות מצוות ייחודיות לתקופת השנה: פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה ופרשת החודש (יש לציין שארבע הפרשיות האלו לא נקראות לפי סדר הפרשות כפי שהן מופיעות בתורה, אלא בגלל התקופה בשנה). השבת שלנו היא שבת פרה שבה מדברים על הלכות פרה אדומה אשר בעזרתה יכול אדם להטהר. לכאורה בימינו זה נראה אקט ברברי ופרימיטיבי, צריך להבין שמדובר על עם שזה עתה יצא מדורות של עבדות בתנאים משפילים שבמהלכם השיקול היחידי היה הישרדות פיזית\חומרית ולא היה מקום לרוחניות. לכן היתה דרושה פעולה מוחשית ומרשימה (בעיניהם ובהתחשב בתקופה) כדי שירגישו שאכן מתבצעת היטהרות.

-          הפרשה שלנו, ויקהל-פקודי, מדברת ברובה המוחלט על בניית המשכן*, הרכבת החושן**, והכנת בגדי הכהן. מה שיפה , לדעתי, שאנחנו יכולים גם היום פשוט לפתוח את הספר ולעקוב אחרי הוראות שנכתבו לפני 3500 שנים ולבנות את המשכן, ממש כמו קטלוג של איקאה.

-          הפרשה נפתחת בציווי על שמירת השבת, שלמרות בניית המשכן, שהוא דבר קדוש, לא לשכוח את יום השבת בהם חייבים בני ישראל לנוח. כלומר, יש פה משהו מאוד מוסרי, משה אומר לבני ישראל לא משנה המשכן, לא משנה כמה אתם נלהבים מהבנייה, ביום שבת אתם נחים, אתם לא תעבדו שבעה ימים..!

-          משה מבקש מבני ישראל, ממי שרוצה (מי ש"נדבה רוחו אותו"), להביא תרומות לבניית המשכן, החושן ובגדי הכהן. בני ישראל נרתמים למלאכה ותורמים עוד, ועוד.. ועוד, עד שמגיע שלב בו משה מצווה על העם להפסיק להביא תרומות, כיוון שיש יותר מדי. (דרך אגב גם היום, ישראל היא המדינה שבה יש הכי הרבה עמותות וקרנות יחסית לאוכלוסייה)

-           

-          פרשת השבוע- המשך

-          \לקראת סוף הפרשה רואה משה את העבודה שעשו בני ישראל, ורואה שעשו הכל כמו שציוו אותם, משה מברך את בני ישראל, אחת הפעמים היחידות בהן משה מברך את בני ישראל, שלאורך כל

-          בתקופת המדבר לא מפסיקים להתלונן ולחטוא ולהיות כפויי טובה וקשי עורף. אך בפרשה הזאת עם ישראל עושה הכל כמו שצריך ואף יותר מכך. וכך ספר שמות נסגר, בצורה אופטימית, עם ישראל בהתהוות, רמתם הרוחנית גבוהה, המשכן נבנה, כל זה עומד בניגוד לפרשה הקודמת "כי – תשא" בה מסופר סיפור חטא עגל הזהב ושבירת לוחות הברית.

*המשכן (אוהל מועד): הוא מעין אוהל שבנו בני ישראל במדבר ושימש אותם כל השהות במדבר ולאחר מכן בארץ. משכן מהמילה שכינה שם הייתה שכינת ה', הוא למעשה הגלגול הקודם של בית המקדש. בלב המשכן שכן ארון הברית (=ארון העדות) שבתוכו שכנו לוחות הברית.

**החושן: הוא מין שרשת שהייתה מונחת על חזהו של הכהן הגדול, על השרשרת היו 12 אבנים שעל כל אבן חרוט שם של שבט בישראל, מטרתו לפי ספר שמות ש"לכל השבטים יהיה זיכרון לפני ה'". ע"פ חז"ל החושן שימש לתקשורת של הכהן הגדול עם האל.

***הפטרה: הפטרה היא קטע מספרי הנביאים שאותו קוראים אחרי הפרשה ביום שבת . ההפטרות דומות לפרשות מבחינת הסיפור, לדוגמא כשקוראים בפרשה בתורה את שירת מרים, ההפטרה מנביאים היא שירת דבורה, או אם הפרשה מספרת על בניית המשכן, ההפטרה תדבר על בניית בית המקדש בימי שלמה המלך. החלו לקרוא הפטרות לאחר שגזרו גזרות על היהודים ואסרו עליהם לקרוא בתורה, התחכמו היהודים ולמדו סיפורים דומים מנביאים. הפטרה משורש פט"ר, שפוטר אותך, שחרור מחובה.

קצת סדר: בבית הכנסת קוראים את פרשות "ויקהל" ו"פקודי" ביחד, לאחר מכן את פרשת פרה (שהיא קצרה יותר) והפטרת פרה (שדומה בתוכנה לפרשת פרה) מספר יחזקאל (נביאים).

                                               

הכר את החבר / תומר

                        

שם: עידו לזר.

מקום לידה: חיפה.

מקום מגורים: רפ"ב הרפובליקה הפדרלית של בנימינה.

מקום אהוב: ניו-יורק או פריז, אני לא בטוח.

ספר קצת על משפחתך:

יש לי אח ואחות קטנים ממני. אני ואחותי בברית נגד האח.

איזה מקצוע אהבת בבית הספר?

תיאטרון.

מה תרצה לעשות בעתיד?

אני ארצה להיות נווד בינלאומי.

ספר על חלום ילדות שהיה לך:

לבקר במאדים.

מה גרם לך להגיע למכינה?

רציתי לעשות משהו משמעותי לפני הצבא אבל עם פחות דגש על ה"לעשות" ובגלל זה אני לא בשנת שירות.

מה החלק האהוב עליך ביום-יום?

כשמתן קורא לי צדיק.

מה מפריע לך במכינה?

כשאנשים לא נותנים צ'אנס לשיעורים ולא מקשיבים בהם.

איזה שבוע היה הכי משמעותי מבחינתך עד עכשיו במכינה, ולמה?

קמפודדוס נגב, כי גם נחשפתי להמון דברים חדשים שלא הכרתי ואני גם חושב שהוא גיבש אותנו כקבוצה.

מה היה הקטע הכי מצחיק מבחינתך במכינה עד עכשיו?

כשחטפנו את עפרי.

ספר על תחביב שלך:

לאגור כמות ספרים וסרטים כזו גדולה שתקופת חיים אחת לא תספיק לי בשביל לקרוא/לראות אותם.

נקוב בשמו של סרט אהוב ושל ספר אהוב:

Into the Wild כי הוא עושה חשק למות באלסקה.

הארי פוטר (הספר) כי קראתי אותו בגיל שהאמנתי לו.

זמר/שיר/להקה אהוב/ה?

Radiohead הלהקה היחידה שאני אוהב את השירים שלה מאז שהיא התחילה ועד עכשיו.

ספר לנו על שריטה שלך:

אני מפחד לנהוג ברכב למקומות שבהם אני חושש שאני לא אמצא בהם חנייה.

מה הפדיחה הכי גדולה שקרתה לך עד עכשיו?

אני לא יכול להתפדח כי אני שלם עם עצמי לחלוטין.

ספר לנו משהו שאף אחד לא יודע עליך:

מדי פעם אני גם מתכוון למה שאני אומר.

מה המוטו שלך לחיים?

"היה השינוי אותו אתה רוצה לראות בעולם" מהאטמה גנדי

מה התכונה הכי בולטת שלך?

צניעות, נראה לי.

מחזור טו יקר ואהוב. / יובל סתיו

בקרוב מאוד, תצאו לסדרת ההישרדות.

לדעתי הסדרה הזו טומנת בחובה אתגרים והזדמנויות גדולות...

אבל, אך טבעי שיש חששות לפני שמתחילים.

אנסה לתת כמה טיפים, תובנות שהיו לכם ציידה לדרך.

 

תמיד תזכרו שכבר עשו דברים דומים לפניכם (אומנם כל מחזור ההישרדות משתנה יותר ולעיתים פחות), אבל כבר הזדמן לכם לפגוש בוגרים (הם לא סופרמנים... ממש לא)

 

השבוע הזה יהיה מאתגר בכל מקרה, אבל הוא יהיה עוד יותר ככל שתרצו ותאפשרו לו תדחפו את עצמכם ולא תצטערו!!

*     כשקשה לכם, תזכרו שזה בעצם מאתגר

*     כשקשה לכם, תזכרו שבד"כ השלב הבא הוא לעבור לרחמים עצמיים... ואין מצב יותר חסר תועלת ומבזבז אנרגיה מכך.

*     כשקשה לכם, ישר תעזרו למשהו אחר!!

 

תחשבו כל הזמן מה אתם יכולים לעשות, עוד, כדי להביא את עצמכם לידי ביטוי...

 

"צרת רבים חצי נחמה" או "צרת רבים נחמת טיפשים" מה מהם נכון?

שניהם:

-         "צרת רבים, חצי נחמה" כשזה גורם לי להיות יותר טוב ומושך אותי לכיוון חיובי, לדוגמא: "לכולם קשה, אז בטח שאני אתנדב לסחוב את התיק"

-         "צרת רבים נחמת טיפשים" כשזה גורם לי להיות פחות טוב ומושך אותי לכיוון שלילי, לדוגמא: "הלכנו לאיבוד, וכולם מיואשים, אז גם אני אשלים עם המצב..."

 

תזכרו שאחד ועוד אחד יכול להיות שלוש ואפילו ארבע אם עובדים ביחד ומעודדים אחד את השני וזה יכול להיות גם 0 אם עושים את ההיפך...

 

שליטתנו במציאות חיינו מאוד מוגבלת, בתפיסת המציאות יש לנו שליטה מוחלטת...

אז בואו נתחיל לתרגל ולהשתפר!!!

 

טיפים להיגיינה בשטח/ עידו לזר

 

כפי שכולנו יודעים בימים הקרובים אנחנו יוצאים ל"טיול השרדות" כשברשימת הציוד אמרו להביא חולצה אחת בנוסף לחולצה שנלבש ולא להביא דאודוראנט. אז הנה כמה עצות בשביל לשמור על הגיינה:

1.                      לפני היציאה להקפיד להתקלח ולהשתמש בדאורדורט כי לא יהיה לכם דברים כאלה במהלך הטיול.

2.                      ככל הנראה נגיע למקורות מים בדרך כך שכדי לנצל אותם.

3.                      לנסות לשתוף ידיים כשאתם יכולים(אבל לא לבזבז יותר מדי מי שתייה)

4.                      לא לשכוח מברשת שיניים בשום פנים ואופן! זה יהיה אחד הכלים היחידים שלכם לשמור על הגיינה(אל תתקמצנו במשחת שינייים)

5.                      אם יש אוכל מסריח כמו טונה למשל עדיף לא לגעת באוכל עם הידיים כדי שלא יסריחו אחרי זה.

6.                      אם אתם מרגישים מסריחים אל תגעו יותר מדי באנשים אחרים.

 

גם אם תשמרו על הכל עדיין תהיו מסריחים, כך שאין לכם מה להיות יותר מדי לחוצים. זה בלתי נמנע. אחד לשני פחות תפריעו כי מתרגלים לסירחון אבל אנשים בדרך הביתה לא יהיו רגילים לזה כך שתתחשבו בהם.

 

 

 

 

 

סיפורי הישרדות/דולב

ב-1985 ניסו שני מטפסי הרים בריטיים בשם ג'ו סימפסון וסיימון ייטס להיות הראשונים שיטפסו על הר ה"סיולה גרנדה" בפרו, המתנשא לגובה של לא פחות מ-6,344 מטר מעל פני הים. במהלך הטיפוס שבר סימפסון את אחת מרגליו כדי לרדת בחזרה למטה קשר אותו ייטס לחבל, אליו נקשר בעצמו מצידו השני, והחל לרדת בעזרת חבלים כאשר הוא מוריד את סימפסון, התלוי מתחתיו, בהדרגה.

אלא שסופת שלגים פרצה, והפילה את סימפסון על צוק. ייטס, שלא הצליח לשמוע או לראות אותו עקב השלג הרב, היה בטוח ששותפו נהרג. לאחר התלבטות קשה חתך את החבל שחיבר ביניהם והמשיך לרדת לבדו.

חוקי הפיזיקה גרמו לג'ו סימפסון ליפול כל הדרך למטה מהצוק אל נקיק צר, שם המתין יממה שלמה עד שנרגעה הסופה. תשוש, מיובש, לוקה בהיפותרמיה ועם רגל שבורה, החל במסע זחילות כל הדרך עד למחנה. במשך שלושה ימים זחל סימפסון מרחק אווירי של 5 קילומטרים, והגיע אל המחנה דקות ספורות לפני שייטס ושאר אנשי הצוות האחרים עזבו אותו. את סיפורו המדהים פרסם סימפסון בספר שכתב, "לגעת באינסוף" (Touching the Void), שהפך כמובן גם לסרט.

בשנת 1982 ניסו מטפסי ההרים מארק אינגליס ופיל דודל להעפיל על פסגת הר קוק בניו-זילנד. סופת שלגים חזקה ופתאומית הביאה את השניים להסתתר במערת קרח, בה המתינו לחילוץ מבלי יכולת לצאת במשך שלושה-עשר ימים.

הקור העז גרם לנמקים ברגליהם של אינגליס ודודל, ולאחר החילוץ נכרתו ארבעת רגליהם מתחת לברך. נחוש בדעתו להשלים את המשימה חזר אינגליס אל ההר ב-2002, וטיפס כל הדרך אל הפסגה בעזרת שתי פרוטזות. ב-2006 אתגר את עצמו שוב, כאשר טיפס אל ראש האוורסט והיה לקטוע-שתי-רגליים הראשון אי פעם שדרך במקום הגבוה ביותר בעולם.

בנובמבר 1912 יצא מגלה הארצות האוסטרלי דאגלס מאוסון למשלחת בת שלושה משתתפים, במטרה לחקור את "ארץ המלך ג'ורג' החמישי" באנטארקטיקה. לאחר חמישה שבועות של התקדמות מעולה ובמרחק 480 ק"מ מהמחנה, נפל לפתע אחד מחברי המשלחת האחרים - בלגרייב ניניס - לתוך בקע בקרח, ובעקבותיו נפלו גם שישה מהכלבים של המשלחת, אחד האוהלים וציוד רב נוסף.

מאוסון וחאוויר מרץ, חבר המשלחת השלישי, החלו לחזור למחנה כאשר הם נאלצים להזין את עצמם בבשר הכלבים שנותרו. מרץ לא עמד במסע ונפטר במהלכו, ככל הנראה משילוב של חולשה, קור ותזונה לקויה. את 100 הקילומטרים האחרונים עשה מאוסון לבדו, כאשר בדרך נפל גם הוא לתוך בקע בקרח ונחלץ ממנו לאחר שהשתמש במזחלת שלו על מנת לטפס החוצה. הוא המשיך את דרכו תשוש, ללא ציוד מתאים או אוכל וסובל מכוויות קור; מספרים שמצבו היה כל כך גרוע, עד שהחוקרים האחרים לא זיהו אותו כאשר הגיע לבסוף בשלום אל המחנה. גם סיפורו של מאוסון הונצח בספר, בעל השם המזעזע "After the Last Dog Died".

 

 

 

 

השרדות - טיפים שימושיים/ דולב

·         קונכיות שחורות קטנות של חלזונות במים זורמים משמען מים טהורים לשתייה.

·         זחלי יתושים אדומים במים מעידים על איכות מים טובה.

·         אם תלך בעקבות עדר, בסוף היום תגיע למים.

·         כאב ראש חזק הנובע מחוסר נוזלים יחלוף רק אחרי כמה שעות של מנוחה והחזרת נוזלים לגוף.

·         אבן קטנה וחלקה מתחת ללשון גורמת לייצור רוק ופותרת בעיה של פה יבש.

·         בבגד רטוב מזיעים פחות ולא מאבדים נוזלים.

·         בשעת חירום שתה כל מים בשטח, למעט מים מזוהמים כימית. לא ידוע לנו בארץ על שום מקרה של פגיעה משימוש חירום במים מזוהמים ביוגנית.

·         השיקול הוא שמוות מהתייבשות ומכת חום הוא תהליך מהיר, ופגיעה אפשרית מזיהום ניתנת לטיפול בטווח ארוך יותר של ימים.

·         בארץ ישראל בכל נקודה נתונה אין אפשרות להיות רחוק יותר מ-30 קילומטר ממקום יישוב או כביש.

·         30 קילומטר ניתנים למעבר בלילה אחד של הליכה.

·         סינון מים דורש סבלנות. אפשר לסנן מים עם תחבושת, טמפון, חולצה, כאפייה, חול, אבנים קטנות.

·         טמפרטורת הקרקע ביום חם יכולה להגיע ל-60 ואפילו 70 מעלות צלזיוס.

·         מתחת לשיחי סמר ירוקים בעומק 50 סנטימטר נמצאים מים.

·         בורות מים מזוהים על ידי שפך לבן אופייני שנחפר מתוכם.

·         ליד בורות מים או בארות אפשר למצוא כמעט תמיד כלי חבוי לשאיבה.

·         אפשר לאלתר הוצאת מים מהבור על ידי הטבלת חולצה וסחיטתה. לא מצאתם בור שכזה? חבל

·         הפסקת פעילות וישיבה בצל מצמצמות את צריכת המים הנדרשת ל-10% בלבד מצריכת המים בפעילות מלאה.

·         אדישות יכולה להיות סימן להתייבשות או מכת חום.

·         אפשר להריח מים ממרחק. צריך רק לדעת איך.

·         הירידה אל המים חייבת להיות עירנית וזהירה. תחושת הרווחה והחיפזון לשתות באים על חשבון תשומת הלב לדרך ולסכנת תאונה.

·         עם קשית שתייה אפשר לשתות ממקום קשה לגישה, ולהוציא בשאיפה זבובון או חרק שנכנס לאוזן.

·         מים של שפכים מאופיינים בקיקיון, דשא, עשבים שוטים.

·         מים נקיים מאופיינים בצמחי מים מתוקים - קנה, שערות שולמית, מנטה, סמר, אצות ירוקות.

·         הגוף צובר את חוסרי המים עד להתייבשות גם אחרי כמה ימים. כדאי לנצל את הלילה להחזרת נוזלים לגוף.

·         נתקעתם על אי בודד בלי מברשת שיניים ומישחת שיניים ואתם רוצים לשמור על הגיינת השיניים? - איכלו תפוח. החמיצות של התפוח תעשה את העבודה ותשמור על שיניכם נקיות. אין תפוח? חבל.

·         מביטים על השעון, ומסובבים אותו עד שהמחוג של השעות מכוון אל השמש.

הקו שחוצה את הזוית בין המחוג הגדול למחוג הקטן, מראה את הכיוון צפון-דרום. הצפון תמיד יהיה בצד שהשמש יותר גבוהה מהאופק.  אם אין לכם שעון מחוגים, חבל.

·         אם גיליתם סדק במכל הדלק באמצע טיול, שפשפו בסבון רגיל את הסדק לכל אורכו. הסבון יתקשה ויאטום את הסדק, עד שתגיעו לטיפול מסודר. אם אין סבון, חבל.

 

 

אם קרה לכם משהו במהלך הטיול, תתקשרו לזאביק/יובל/גלעד.              אין טלפון? חבל.

 

 

חיזוקים ליריים לקראת ההישרדות (גם ההישרדות מדברת שירה)/ טל

 

מועט

למדנו איכשהו להסתפק במועט, בניתן במשורה.

אני חושש פן יתחרטו הרחמים ויפסחו עלינו.

כמו עננים שנעים צפונה להמטיר על ארץ אחרת,

שלא חטאה כל כך.

אך אלוהים מרגיש בבית דווקא במדבר הזה.

לא בגן עדן תחתון.

לא בנורמנדי.

                      (חיים גורי)

 

 

 


ענבלים במרעה ושריקות

ושדה בזהב עד ערב.

דומיית בארות ירוקות,

מרחבים שלי ובדרך.

 

העצים שעלו מן הטל,

נוצצים כזכוכית ומתכת.

להביט לא אחד ולנשום לא אחדל

ואמות ואוסיף ללכת.

(נתו אלתרמן)

אנשים יקרים, תזכרו מה רבינו ומורינו (זיכרון צדיקים לברכה) יהודה עמיחי אמר:

 "הגבעול נותן את ריחו כששוברים אותו, העלים נותנים את ריחם כשממוללים אותם עד דק בין אצבעות".

אני מאחלת לכם שהשבוע הזה ימולל אתכם בין אצבעות, ישבור קצת,  ומכיוון שעל הריח אפשר עוד לדון,  שלפחות יוציא מכם את תמצית הטוב.

טל        

         

 

 

הישרדות-הולכים אל הלא נודע/ עופרי יער

השערות ותחושות של החברים לגבי ההשרדות

גלעד

כולם יתלוננו על הריח של כולם. למרות שגם הם מסריחים.

נעשה הקפצה ביום שבת בערב אבל נצא בראשון. יהיו חוליות נוראיות.

אביה

אני די מפחדת מההישרדות ומהקושי הפיזי ומהלילה והקור והשטויות האלו, ויודעת שנתלונן מלא על הרגלים והגד ואיברים נוספים כואבים בגוף אבל יודעת שבתכלס נהנה רצח ויהיה מלא צחוקים וכיף

רועי שפיר

think good and it will be good.

 if we would help each other and think positive it could be a great experience.

"אין דבר העומד בפני הרצון."

"אם תרצו אין זו אגדה."

"גם אם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא כי אתה עימדי."

שירלי-

בשנייה שנרצה לצאת להישרדות תהיה אזעקה.. אני אבכה ואצחק הרבה.

בלאי

אני מלא התרגשות לקראת ההישרדות כי זה הולך להיות שבוע מרומם מאוד ומגבש לקבוצה שלנו,לפחות כך אני מקווה. וכל הסיפור הזה שהולך להיות קשה אני מאוד מקווה שזה באמת יבוא  לידי ביטוי. איך כל חברי המליאה מתנהגים ומתנהלים כשקשה באמת ומדברים שלא הכי נוח לנו בעולם. אני כבר ממש רוצה שיתחיל ההישרדות. אני בטוח שזה מסוג הדברים שזוכרים הרבה גם אחרי המכינה. אנחנו נעמיד סוף סוף את עצמנו במצב של התמודדות עם כל מה שאנחנו מייצגים ומדברים עליו כמעט כל יום באופן קבוע גיבוש, אחדות, שיטוף פעולה, זה ממש מבחן גדול בשביל מה שעברנו מתחילת המכינה עד היום. הולך להיות קשה, מתיש, מרגש, התעלות וקפיצת מדרגה ענקית למליאה כולה והכי מקווה לכייף ולסיפוק שעשינו את זה.

עוז

המטרה העיקרית של הישרדות הינה- הפצצת הכור הגרעיני באירן. אנחנו נצנח לתוך אירן ונתחלק לחוליות כדי לייעל את הפעולה, כמו שידוע קיימים כמה כורים וכל חולייה תפציץ כור אחד. בנוסף תהייה חולייה נוספת שמטרתה היא לנטרל את כל מערכות האזעקה בכורים השונים. בשביל לקבל מזון נצטרך לצוד חיות מזדמנות כמו בקר וצאן. אנחנו יוצאים בין שלישי לרביעי ב-3:00 לפנות בבוקר. המשימה תגבש אותנו כמליאה ותחזק את הציונות במכינה. המשימה תערך יומיים בלבד ומיד לאחר מכן נתחיל בצעדה לכיוון רוסיה. שם יחכה לנו מטוס בבסיס סודי שייקח אותנו חזרה לארץ.

רוני

יהיה שבוע מטורף. בין הקשים והמאתגרים שהיו לנו במכינה ויהיה קר וכולם יריחו נורא ונהיה רעבים ויהיה שבוע פסיכי אבל בסוף השבוע (אחרי שנחזור הביתה ונתקלח וזה) נראה כמה שפיצים אנחנו שעברנו שבוע כזה ובטח אפחד לא יאמין שעברנו כל כך הרבה חרא..!! וחברים שלי ימשיכו להגיד שאנחנו ג'ובניקיות אנרכיות.

 

 

השרדות- המשך

ניצן בלום

על למה שבוע הישרדות הולך להיות השבוע הכי קל במכינה. כל שבוע שעבר על כוחותינו, דרש הרבה דברים מראש:

1הכנה מבחינה של התארגנות: הכולל חשיבה של יחידים ושל הקבוצה מחוץ לקופסא. להתקשר למרצים, להתמודד עם מיליון משימות שאנחנו צריכים לבצע ורצות לנו בראש כל הזמן. כל הזמן מציקות, מטרידות, ומכשלות. בשבוע הישרדות נתמודד עם משימה אחת בלבד.

2.הכנה פיזית לקראת השבוע: תמיד יש לנו את ההתלבטות- מה לארוז? מה אני צריך להביא איתי למכינה? בסופו של דבר אנו דוחסים פריטים אקראיים למזוודה. תמיד שוכחים להביא לפחות פריט אחד ומביאים הרבה פריטים מיותרים. בשבוע הישרדות יש רשימה מסודרת של כל הפריטים. לא צריך לחשוב יותר מידי.

3.הכנה נפשית לקראת השבוע: אנחנו יודעים בדיוק את הלו"ז לפני כל שבוע. משמע- אנחנו חושבים עליו לפני הרבה. מוטרדים מהמד"סים, מלאים בציפיות ובתהיות. בקיצור-סיבוך. בשבוע הישרדות אין לנו מושג.

בשבוע הישרדות נתקל רק בבעיות על הרגליים, הבטן והראש. בעוד שביום-יום מטרידים אותנו אלף ואחד דברים.

*בעיית הריח כחוסר מדאודורנט זה כבר סיפור אחר.

 

דולב:

מקורות שונים סיפרו לי בפירוט את מה שהלך בהישרדות שהייתה לפני שנה בנחשון:

מוקדם בבוקר, עוד לפני הנץ החמה ביום ראשון, בסביבות השעה 3:00 הם התחילו ללכת לכיוון האוטובוסים ולאחר נסיעה ארוכה ירדו בשטחי ההישרדות בשעה 6:30 שמתבצע, למרות רמיזות המדריכים על כך שמדובר באיזור צפוני, בשטחי מדבר, שם הם מתחלקים לקבוצות. מיד המדריכים מפתיעים במד"ס, שכולל בתוכו הרבה זחילות וספרינטים. תשובתם לתלונות החניכים על מחסור בבגדי מד"ס ונעלי ספורט מתאימים הייתה:"אז תפרשו מהשבוע", מה שכמובן יוביל להדחתם המיידית מהמכינה.  המד"ס הינו ארוך במיוחד  וכולל מסע אלונקות קצר, והוא מתרחש עד השעה 10, אז נערכת פריסה מוקצבת לזמן של 7 דקות בלבד וכוללת לחם וריבה בלבד. לאחר הפריסה מקבלים החניכים ציוד חולייתי הכולל מצפנים, מפות ומחברות, נערכות הוראות אחרונות לגבי נקודות ההגעה והקבוצות מתפצלות ונאסר עליהן לתקשר ביניהן. כל חוליה מקבלת כחצי שעה לבניית ציר ניווט וסיפור שטח ויוצאת לדרך. החוליה הראשונה הגיעה לנקודה הסופית בשעה 4:30 והאחרונה בשעה 6:30. בשעה זו מבעירה לעצמה כל חוליה מדורה ומבשלת לעצמה בשטח. באמצע ליל היום הראשון מפתיעים המדריכים ושולפים את החניכים משקי השינה שלהם, מחלקים להם הוראות מקוצרות להקמת מחסה בשטח ומשאירים אותם לנפשם.

ביום השני להשרדות יוצאים שוב החניכים לניווטים, כשאחת מנקודות ההגעה כוללת מסע אלונקות קצר ואחרת דורשת מהחניכים לטפס אל הר גבוה ולהעתיק את הכתובות שהשאירו המדריכים. הכתובות כוללות רמזים העוזרים לחניכים להגיע אל הנקודות הבאות.

בכללו, לוקח שבוע ההשרדות כחמישה ימים וכולל בתוכו ניווטים רבים, הקפצות, מד"סים פתאומיים והתברברויות רבות, כמו גם שעות שינה מועטות מאוד. קבוצות רבות מגיעות אל נקודות היעד באיחור של שעות רבות ובשל כל אינן מקבלות מספיק אוכל ומים. בד"כ כמות האוכל היא מצומצמת ביותר, אפילו יותר מאשר בטיולים של ידה"א, וכוללת 2 פחיות טונה, פחית תירס וכיכר לחם לכל חוליה. במחזור הקודם מספר חברים עמדו על סף פרישה עקב התנאים הקשים, אך חבריהם לקבוצה תמכו בהם וכך סיימו כולם את השבוע.

הדברים שמצוינים בעיקר הם הצחוקים במהלך הניווטים ובערבים, החיבור המגבש בין חברי החוליה והעדרם של המדריכים שהופך את כל העניין לשבוע מחשל במיוחד.

 

 

 

ספרים בנושא השרדות/ דולב

 

אי התעלומות/ז'ול וורן:

הספר מספר על חמישה שבויי מלחמה השייכים לצבא מדינות הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית, שמצליחים לילה אחד לברוח על גבי כדור פורח. עקב הסערה, הם מנחיתים את הכדור הפורח על אי קטן ומסתורי.

הגיבורים מתחילים במסע הישרדות בספר, ונאלצים לשלב את כישרונותיהם וידיעותיהם יחד על מנת לשרוד. הם בעיקר מסתמכים על כישוריו של סיירוס סמית', מהנדס גאון ומפקד בצבא מדינות הצפון שמלמד אותם שיטות הישרדות רבות ובזכותו הם מצליחים, תוך מעט זמן, להפוך את האי לביתם החדש. הוא מלמד אותם להבעיר אש, לאתר מים ולהבחין בין צמחים רעילים למזון. הם משכללים את שיטות הציד שלהם, נלחמים בחיות טורפות ומאלפים חיות אחרות לתועלתן. הספר רצוף בהסברים ושיטות מדעיות שונות, חלקן פרי המצאתו של ז'ול וורן ורובם- תגליות מדעיות אמיתיות שיתגלו רק עשרות אם לא מאות שנים אחרי מותו של ז'ול, שזכה - עקב תכונתו לתאר בספריו בצורה מדויקת המצאות מאוחרות הרבה יותר- לכינוי "נביא המדע הבדיוני". בספריו מופיעים כלים כמו צוללות וחלליות שלא היו ידועים אז ונשמעו כמו המצאות מופרכות.

גיבורי הספר מצליחים לשרוד, אך מדי פעם, כשהמצב נהיה קשה, דמות מסתורית ונעלמת בעלת טכנולוגיה מתקדמת (לתקופה ההיא) מסייעת להם. בזמן שהותם על האי הם מפריחים את האזור, נלחמים באויבים, יוצרים לעצמם מגורים ראויים, שדות חקלאיים ומכשירים שונים מחפצים הנמצאים בסביבה כמו תנורים ומפוחים וכו', ובו זמנית מנסים לאתר את הדמות המסתורית שמסייעת להם.

ז'ול וורן, איש האשכולות, משלב בספר זה בספר זה אץ ידיעותיו בתחומי ההישרדות, רפואה, מטלורגיה, אוקיינוגרפיה, מטאורולוגיה, גיאולוגיה ואפילו כלכלה. הספר בעל סיום מפתיע במיוחד ומומלץ לקרוא אותו למי שקרא את ספריו הקודמים של ז'ול וורן כגון "ילדי רב החובל גרנט" ו"20,000 מיל מתחת למים"

 

בנים, השרדות/ גאי קמפבל

מדובר בספר ההשרדות המעשי האולטימטיבי למין הזכרי. הספר מתאר מצבים בהם נאלץ הזכר לשרוד, וכיצד הוא יכול להשתמש בכישוריו כבן לגזע החזק על מנת לצלוח את המכשולים. הספר מלמד איך להלדיק אש, למצוא מים ראויים לשתיה, לקרוא מצפן ולהסתדר בלעדיו, לבנות סולם חבלים, סירת קאנו וסוכך השרדות, לארןג תרמיל השרדות, לדוג בלי חכה,לסחוב פצוע, לקבע את היד לעקוב אחרי חיות ולהחלץ מחול טובעני.

הספר גם מתייחס למצבי השרדות שלא קשורים לטבע, והוא מלמד בצורה מעשית תוך מתן טיפים שימושיים כיצד: להתנהג במסיבת ריקודים, לשרוד את האורחים שבאו לחג, לשרוד מתקפת זומבים, להביס בקרב דוב קוטב וטיגריס, לבנות איגלו, לצלוח מסעות קניות ומפגשים עם מורים במעלית ועוד.

 

התרחיש הגרוע ביותר-מדריך השרדות/ גושוע פבן

על פי מוני (וויקיפדיה) השרדות היא השאורת בחיים והתמודדות במצבי קיצון. הספר "התרחיש הגרוע ביותר" לוקח את ההגדרה הזו להשרדות, ומלמד אתכם כיצד לשרוד במצבי קיצון אמיתיים. הוא מלמד כיצד להמנע ולטפל במכת ברק, כיצד לטפל בפגיעה של סכין או כדור, לטפל בהכשת נחש, כיצד להשתחרר ממלתעות תנין,כיצד לקפוץ ממכונית נוסעת במידה ונחטפתם, כיצד לילד תינוק במכונית, כיצד לשרוד תקיפה ביולוגית או כימית ואיך לחיות גם כשהמצנח אינו נפתח. הספר מתאר מצבי קיצון שונים ומפרט כיצד לשרוד בהם.

 

דרונט בניית אתרים
נחשון - המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית (ע.ר. 580299089) מצודת יואב / קיבוץ שובל / שדרות כתובת דואר: מצודת יואב, ת.ד. 538, אשקלון 7810401 טל': 08-6896891 פקס:08- 6896892 לפניות מועמדים: 052-8345388 דואר אלקטרוני: info@m-nachshon.org
Nachshon - The Israeli Educational Institute for Social Leadership
Metzudat Yoav / Kibbutz Shuval / Sderot Community
Postal Address: Metzudat Yoav, PO Box 538, Ashkelon 7810401 Office: +972-8-6896891 Fax: +972-8-6896892 For applicants: +972-52-8345388 E-mail: info@m-nachshon.org